בשבועות הראשונים זה היה כאילו אני מנותקת מעצמי. לא הרגשתי עצובה וישבתי שעות על גבי שעות כל יום ליצור ודמעתי אל תוך היצירות שלי. יום יום יצרתי ודמעתי. כשאנשים היו שואלים אותי מה זה הדבר השקוף הזה שאני יוצרת, עניתי: אפוקסי ודמעות. 

ואז הבנתי פעם ראשונה בחיי את המילים “תרפיה באמנות”. אמנות הפכה להיות התרופה הכי טובה שאי פעם לקחתי. רוקנתי את כל נשמתי אל תוך היצירה. 

וכיוון שאני הבת של אבא שלי, הממציא הגאון, אני תמיד חושבת מחוץ לקופסה. תמיד מנסה לגלות דרכים חדשות, דברים שאנשים לא חשבו עליהם לפני. 

ואה הגיעה הקורונה. 

הכנסתי את עצמי לסדנה ולא יצאתי עד שהרגשתי שאני מלכת הגלים. שאני יודעת ליצור גלים תלת ממדיים באפוקסי בשליטה מלאה. ואז לימדתי את עצמי לצייר באפוקסי קריסטלי. לצייר בשליטה בחומר הנוזלי הזה, זה לא פשוט. ולמדתי טכניקות על טכניקות ופיתחתי כמה משלי. 

לקח לי זמן להיטהר. להרגיש שהנשמה שלי סוףסוף מתנקה מכל הכאב. ואז גיליתי את הציור באקריל. ושוב פרחתי במקומת חדשים. ציירתי ללא הפסקה. יומם וליל. רק כשהיו מכריחים אותי להפסיק, הפסקתי. 

אני עדיין מציירת באפוקסי אבל אני מרגישה שהתשוקה האמיתית שלי היא ציור באקריל. 

כיום, אני יוצרת ציורי קיר לפי הזמנה אישית בכל גודל. בכל אווירת עיצוב שתואמת ללקוחות שלי המקסימים, שחולמים איתי חלומות שאני יוצאת מייד להגשים. 

וזהו אושר גדול. 

לציורים שציירתי ללקוחות בהזמנה אישית לחצו כאן

לציורים שלי בגלריית ״קרן אור בבית״ לחצו כאן 

לקניית ציורים מקוריים לחצו כאן