רוקדת על הבר

היא עלתה מעל ההמון, לא כדי שיראו – אלא כדי להיעלם. לא בשביל המבט שלהם, אלא לבריחה משלה. מושרשת כמו העצים, נעה כמו רוחות, היא עדיין רוקדת – בלתי ניתנת למגע, לא מובנת, חופשייה.