הייתה זו אמורה להיות פריחה ראשונה – מגע שפתיים, לידה של תשוקה. אך מאחורי הרוך הסתתרו צללים פקוחי עיניים, צופים, שופטים, גונבים את שלא שייך להם.
“נשיקה ראשונה” אינה רק זיכרון – היא מחאה. היא שיבה אל התמימות דרך ענפים לוחשים, דרך פרצופים שזוכרים, דרך שתיקה שהפכה לדיבור. יער של אמת, שנבט מתוך נשימה אחת שבורה.