לנשום

חזרה אל הגוף, אל הפרא, אל המקום השקט שבו רכות היא לא חולשה אלא אמת. זה הרגע שבו אני מפסיקה לשרוד ומתחילה לחיות שוב. יושבת על קצה הפחד, נותנת למים לשאת את מה שכבד מדי, נותנת לטבע להחזיק אותי בלי שאלות. כאן אני ממציאה את עצמי מחדש, כמו תמיד: לא ברעש, אלא בנשימה.