גרון ארוך

המכחולים שלי מורחים צבעי שמן במקום שבו הזיכרון מפסיק לדבר.
שביל מתקפל אל תוך החשכה, מדרגות צומחות מתוך עצים, ויצור שקט נושא צוואר הנמתח בין אינסטינקט להיעלמות. אי שם מעבר לפרדס, הסיפור נמחק ומשאיר אחריו רק הדים, מים, והצורות המשונות שהגוף זוכר הרבה אחרי שהתודעה מרפה.