ארכיטקטורה של אשמה

אשמה היא לא אינסטינקט, היא נלמדת. נרכשת. שכבה אחר שכבה. היא נבנית כך בתוך הגוף, עד שהיא מרגישה חלק ממנו. עד שהיא מרגיש כמו אמת.
יופי הופך למטבע סחר, שתיקה לאסטרטגיה, אהבה לתנאי. ובכל זאת, מתחת לכל השכבות, נותר משהו אחד שלם, בלתי פגיע, מושלם. עטוף.