אני רואה אדום.
זה התחיל מ 2 אצבעות שלי שטבלו בצבע אדום דם, ומשורה אחת שהדהדה לי בראש משיר – ׳I See Red׳.
מרגע המגע הראשון, הקנבס נפתח אליי כמו שער אל פצעיי והיצורים הופיעו מעצמם. דמויות של זיכרון, אינסטינקט ואנטומיה סמויה שצמחו מעצמם מתוך הצבע, כאילו קראתי להם לבוא בלי שידעתי.
מרחב קרוע בין גוף לטבע, בין פצע ללבלוב. מקום שבו האדום הופך לפעימה, לרעידה, להתעוררות.
שם התת־מודע שלי יוצר לעצמו שפה ונושם אותה החוצה אל פני השטח. זו יצירה שנבנתה לפני שהבנתי אותה, מטמורפוזה שנולדה מחום, מרגש, ומהכנות הטוטאלית של לא להתנגד למה שמבקש לצאת