קפוצ׳ינו

בשכבות של שמנת ודממה, קפוצ׳ינו נשפך כמו בוקר שקט, או סוף מריר-מתוק, נולד מתוך אמון שנבגד ונושא לחישות של חמימות ושל שיעור שהלב למד.
כל משיכת מכחול היא רגע של עצירה, השתקפות, נשימה מחודשת.
ועכשיו הוא שב הביתה – הרחק מהידיים שבאו עם הבטחות ריקות, חזר ללב שצייר אמת בגוונים רכים.