את השקט הזה בניתי מאור.
הוא הגיע לפני הכל, תמים, חסר פחד,
ואז סגרתי עליו בעדינות קירות של נשימה ואבק.
בחוץ, השמש עדיין ניסתה להיזכר בשמי,
בפנים, ההדים הצמיחו שורשים
ואני כבר לא הבנתי אם אני זו שמתחבאת או אני זו ששמורה.