אני שלם שהתבלבלו בו כחלול, מעגל שכינו אותו ריק, צורה שמערערת את מי שזקוק לגבולות. קראו לי חור, כאילו הריק הוא פגם, כאילו שלמות חייבת להיסגר. אני עשויה מתנועה, מנוזלים שזוכרים את הירח, מאור שנכנס, שוהה ויוצא בלי לבקש רשות. אני מחזיקה בלי להיסגר, מקבלת בלי להיעלם, נשארת גם כששום דבר לא נשאר. מה שלא ניתן למלא אינו חסר. הוא חי.