הנסיעה

יש נסיעה שבה העולם סוף־סוף נושם, והסאונדים, והמוזיקה, והתנועה, נעשים לחופש שמורגֶש עד העצמות. זו לא הדרך שנפתחת 
זו הנשמה. הרגע שבו התקדמות נהפכת ללחש שקט, וה״אני״ שפוגשים בדרך הוא זה שחיפשת כל הזמן.