נשים מנגה, גברים ממאדים
גופים נסתרים בין גבעות להרים
גבריות מצהיבה, נשיות מוריקה.
הרים מזדקפים בעוצמת תשוקה, עמקים נפתחים ברוך.
במרווח שביניהם מתעקם השקט, והקווים נשזרים,
כאילו היקום עצמו נושא את הדיאלוג הזה מאז ומתמיד.
זכרי ונקבי, אדמה ושמיים, כוח והתרפקות.
מקצב קדום מן המילים.
אהבה וגעגוע משרטטים נצח.
תשוקה. כאב.
נגה. מאדים.
